מסעדת וייס, תל אביב

אכלנו:
לחם חלב עם קרם גבינת עיזים ו״סחוג״ חמציץ – הלחם היה רך ונימוח, וסוף סוף פגשתי בליווי שאינו טחינה, חציל קלוי, או פלפלים חריפים. סחוג החמציץ היה טוויסט נפלא של חמיצות.

גספאצ׳ו עגבניות שרי ומשמש – עם קרם פרש, קרוטון לחם חלב, ומשמשים מיובשים. מנה נפלאה עם טעם של עוד. אל תתנו לגודל שלה לבלבל אתכם! השילוב של המשמש והעגבניות היה מטריף, והאיזון היה מדויק להפליא.

סשימי אינטיאס – ברוטב שויו בורגול, גרמולטה, ובורגול תפוח וקריספי. אני לא יודעת עד כמה זה משתקף בתמונה, אבל הדג היה פשוט תענוג. פרוסות שמנות ועסיסיות כמו שאני אוהבת. הבורגול הקריספי שפוזר מעל התפצח בפה, ורוטב הגרמולטה והשויו בורגול נתנו נגיעות אסיתייתיות מעולות.

ברוקולי, שעועית ירוקה, וקריספי קייל – על קרם לאבאנה וליים, חלמון כבוש מגורד. מנה מרעננת וטעימה, אבל בהשוואה לשאר המנות שהיו מלאות ביצירתיות המנה הזו החווירה לעומתן. אני לוקחת בחשבון שתמיד תהיה מנה פחות מוצלחת, וזו הייתה פחות מוצלחת טעימה מאוד.

פנה קוטה תירס ויוגורט – עם שרימפס קריסטל צרוב וציר שרימפס. הפנה קוטה הייתה עשויה מתירס ויוגורט, רכה וקטיפתית בחמיצות שמאזנת את ציר השרימפס העשיר בתחתית. גולת הכותרת היה דווקא טוויל השרימפס שקישט את המנה. מנה מדליקה, טעימה בטירוף, והשימוש באותם חומרי גלם במספר תצורות בוצע באופן אינטיליגנטי ולא משעמם.

שתינו:
קוקטייל על בסיס ג׳ין וענבים שהיה חמצמץ במידה הנכונה. יש לציין כי תפריט היינות הרגיש דל ולא מוצלח, זו הנקודה היחידה שטעונה לשיפור מבחינתי.

לאתר המסעדה