אני טוענת שהעידן של היום מתחלק לשני מוקדים, מנוגדים אך גם משלימים זה את זה. מצד אחד בעקבות הגלובליזציה כל אחד יכול לשים את ידו על פריט אספנים בחנות יד שנייה שנמצאת אי שם מעבר לים התיכון, הזמנה של פריטים מסין היא דבר שבשגרה ויותר ויותר רשתות אופנה גדולות מגיעות ותוקעות יתד בארץ הקודש.
במקביל לכל שיאי הצרכנות הללו, קיימת תחושה של רוויה, של מיצוי מכל החומריות המיותרת הזו, וקיימת חזרה לחיפוש אחר מקורות פשוטים יותר. אם באופנה- עלייה מטאורית בבגדי ססטיינבלס, בדים פשוטים וקלים למחזור כמו פשתן או כותנה, הקאמבק הענק של הניוד בין כל צבעי הנאון (תודה קימי) וגם הרצון בייחודיות- נכון, זארה בארון זה מושלם, אבל פיס במהדורה מוגבלת זה אפילו יותר מושלם.
אני מאמינה שכל זה מתנקז לא רק לאופנה, אלא לכל תחום שקשור בעיצוב, ובעיצוב הבית בפרט. אוכלוסייה העולם שבעה מאיקאה, ויש התעוררות ופתיחות מחשבתית לגבי מעצבים ואמנים עצמאיים. גם מצידם הגיע גל של שינוי, ואם חשקת בפריט קוסטום מייד הוא לגמרי בר השגה, בעקבות ירידה במחירי הייצור בשל חומרי גלם זולים יותר למשל.
אחד הטרנדים היפים והקלים יותר ליישום בעיני הוא כלי קרמיקה. אל תטעו, לא מדובר בכדי ענק בצבע טרקוטה, אלא בכלים מינימליסטים, צבעוניים ומודרניים, שישמחו להצטרף למדף השומם ליד הממיר כשבתוכם פרחים צבעוניים, או כקעריות קטנות שיכילו את התכשיטים שלך. אלו הפייבוריטים שלי:
