עמוד בית > מטיילת > צימר דאיה בגיתה והמלצות לסוף שבוע מושלם בגליל

06.01.21

צימר דאיה בגיתה והמלצות לסוף שבוע מושלם בגליל

אחד מהאזורים האהובים עלינו לטיול בארץ הוא הגליל, והגליל המערבי בפרט. סוף שבוע של חופש נתן לנו את ההזדמנות להנות מכל הדברים האהובים עלינו

אחד מהאזורים האהובים עלינו לטיול בארץ הוא הגליל, והגליל המערבי בפרט. סוף שבוע של חופש נתן לנו את ההזדמנות להנות מכל הדברים האהובים עלינו בחופשה: טיולים בטבע, אוכל טוב, ובעיקר הרבה נופים ירוקים.

06.01.21

כשאנחנו נוסעים לחופשה בארץ אני תמיד מנסה להפיק את המירב מהאזור בו אנחנו מטיילים. שילוב של אוכל טוב, נופים, וטבע הם החופשה המאוזנת והטובה ביותר עבורינו, וסוף השבוע שבילינו באזור הגליל היה אחד המוצלחים שהיו לנו לאחרונה.

בדרך צפונה: עצירה בקורון פטיסרי בקיבוץ עברון

הקונדיטוריה המושקעת נפתחה בשנת 2018, ורק הולכת וגדלה. תמצאו בה כריכים מפנקים, מאפים צרפתים, לחמים, ומגוון רחב של פטיסרי בניחוח צרפתי עם טוויסט שלא מוצאים בכל מקום.

נשנשו בהנאה: כריך קוראסון עם דלעת מקורמלת במייפל, גבינת שמנת, ונבטים, כריך קוראסון עם סלמון וגבינת שמנת, מאפה פקאן עם קרמל מלוח, ומאפה מבצק קוראסון עם קרם פטיסייר ופירות יער.

החנייה נמצאת בכניסה לקיבוץ, עקבו אחר השילוט על מנת להגיע לפטיסרי. לחצו כאן לאינסטגרם של קורון פטיסרי

לטיול יצאנו: מבצר המונפורט

מסלול קליל ונעים שמשלב שבילים מסודרים עם הליכה בחלק סלעי וירידה קלה במדרגות. התחילו בחניון רכבים נחל כזיב והתקדמו לאורך שביל העפר. בפיצול תפגשו בשילוט של רשות הטבע והגנים, שיפנה אתכם ימינה עם סימון השביל האדום. נמשיך במסלול עד שנגיע לרחבת עפר, משמאל תמצאו את הסימון שיכווין אתכם בירידה בדרך מסולעת. ביום ההליכה תגיעו למבצר המונפורט המפורסם, ולתצפית יפייפיה על עמק נחל אכזיב. ההליכה אורכת כ-30 דקות לכיוון, ומתאימה למשפחות עם ילדים צעירים.

לשים בוויז: חניון רכבים נחל כזיב. אורך המסלול: כחצי שעה הליכה לכיוון. המסלול אינו מעגלי וההליכה חזור היא באותה הדרך.

ארוחת צהריים: מסעדת עזבה

מאז שהתחלנו לצאת, אמיר לא מפסיק לדבר על מסעדת עזבה בכל פעם שמזכירים טיול בצפון. המסעדה שמגישה אוכל לבנוני הפכה למוסד של ממש, ובצדק. האוכל טעים וטרי, מתובל בדיוק במינון הנכון, והמסעדה מתאימה לקבוצות גדולות. הזמנו לשולחן: סמבוסק גבינה נהדר, מלוחייה עם אורז, עראייס (אפשר לוותר), וגולת הכותרת: שישברק ברוטב יוגורט. סיימנו את הארוחה בקפה, תה, וקינוח לילות ביירות שהיה מאוזן ולא מתוק מידי לכל הרגישים לנושא.

מיקום המסעדה

מקום הלינה: דאיה גסטהאוס, מושב גיתה

את דאיה גסטהאוס הכרתי בתחילת שנת 2020, כאשר הקורונה התפרצה לחיינו. כל בתי המלון היו סגורים ולא הייתה אפשרות לטוס לחו״ל, אז בניתי לבלוג כתבה שמסקרת את נכסי ה-airbnb הכי יפים בארץ, שיגרמו לכם להרגיש בחו״ל. מאז, דאיה היו אצלי במחשבות.

עבר לא מעט זמן, הגבלות הקורונה הוסרו כמעט במלואן, והתחלתי לחשוב על חופשה חורפית וקלילה בארץ. רוב התאריכים לדאיה היו תפוסים במהלך הקיץ, אז לא חשבתי שיהיה לי הרבה סיכוי. כשהם העלו לסטורי שלהם שנפתחו תאריכים לחודשי החורף, מיד קפצתי על ההזדמנות והזמנתי לנו שני לילות.

הגענו לצימר בשעה די מאוחרת, באחד מסופי השבוע הקרים ביותר במהלך העונה. לצערי הרדיאטור שהיה במרפסת הקדמית הסגורה והמזגן שהופעל על חימום לא הצליחו לחמם את החדר כראוי. דיברנו עם בעלת הצימר שהביאה לנו רדיאטור נוסף שעשה את העבודה.

המקום עצמו יפייפיה ועם אנרגיות מרגיעות בצורה בלתי רגילה, אבל חשוב לי לציין שלא מדובר בצימר שמרגיש פרטי באופן מלא. הבקתה בה ישנו צמודה לבית בו מתגוררים בעלי הצימר. זה כמובן לא הפריע לנו, וגם ידענו זאת מראש, אבל כל המתקנים (המשותפים לבקתה נוספת מלבדנו יש לציין) בעצם ממוקמים בחצר האחורית של בעלי הבית – להם פטיו רחב ידיים שפונה לנוף ההררי הירוק ו…לג׳קוזי, הבריכה, והסאונה.

הצימר עצמו מעוצב בסגנון כפרי עם נגיעות מרוקאיות. המיטה יחסית קטנה יש לציין. אין ספק שהחלק הכי יפה בו היא המרפסת הסגורה עם מזרוני הרביצה הרחבים, שם בילינו את רוב הזמן שלנו בצימר. לרביצה המשותפת הצטרף גם ג׳ינג׳ר, החתול של בעלי הצימר. אם משאירים דלת או חלון פתוח הוא קופץ להגיד שלום, אנחנו התאהבנו בו עד מעל הראש ונהננו מכל כרבול וגרגור, אבל אם אתם פחות בקטע של חתולים – אל דאגה.

לינק לבקתת לבונה בה ישנו

ביום השני: יקב חרשים

יקב חרשים הוא יקב שמייצר יין בשיטה הביו דינאמית, וממוקם ביישוב חרשים – בין הישובים הגבוהים שבאזור. אנחנו זכינו לקצת שלג שליווה אותנו לאורך השבילים. אמיר מכיר את היקב מפרויקט שעבד עליו במהלך הלימודים שלו, אבל מדובר ביקב מאוד קטן כך שלא הייתי ממליצה להגיע באופן ספונטני. מתי כן? במהלך חודשי הקיץ יש ביקב צהריים של ״שישי בכרם״, בו תוכלו להנות מנשנושים, יין, ולפעמים גם הופעות. ממליצה להתעדכן בפרטים באתר היקב/בעמוד האינסטגרם שלהם.

ארוחת בוקר: נועלוש בכפר ורדים

הגענו בשעה יחסית מאוחרת לארוחת בוקר, סביב 13:00. המקום היה כבר די ריק, היו מספר שולחנות בודדים בהם אנשים ישבו, ושאר השולחנות היו עמוסים בכלים משומשים. חיכינו בסבלנות בכניסה, וכשעברו עשר דקות להמתנה שלנו ניגשנו לאחת המלצריות. היא הפנתה אותנו לשולחן מלוכלך ולא מפונה, ואמרה שנסתכל בתפריט והיא כבר באה לפנות לנו אותו. ניסינו לתפוס את אחד מאנשי הצוות, ולאחר רבע שעה סוף סוף הצלחנו. השולחן פונה והזמנו את ארוחת הבוקר שלנו: פרנץ׳ טוסט מלוח עם סלמון וביצה עלומה עבורי, וארוחת בוקר קלאסית לאמיר. האוכל היה טעים, אבל היו כל כך הרבה פגמים בשירות, שכבר הפסקתי לספור. כואב לי לכתוב ביקורת כזו על עסק שבסופו של דבר עושה מעל ומעבר ומרגישים זאת בתוצרת, אני בעיקר מקווה שהמצב הזה השתנה ושבמידה ותחליטו לאכול שם – לכם תהיה חוויית שירות שונה משלי.

בכל מקרה, אם אתם מתלבטים או לא בטוחים לגבי המקום, אני ממליצה לכם לעבור במאפייה הצמודה למעדנייה, ולהצטייד בלחם טוב, גבינות, ממרחים ונשנושים נוספים – ולחזור לצימר בו תשנו, או אפילו לעשות פיקניק באחת התצפיות באזור. התוצרת שלהם מאוד איכותית וכך תוכלו להרכיב ארוחה בהתאם לטעם האישי שלכם.

חזרנו לצימר ונהננו מקצת זמן בג׳קוזי ושמש חורפית מלטפת. אחרי מנוחה קצרה והתארגנות, נסענו לאכול ארוחת ערב במסעדה שרציתי להגיע אליה תקופה ארוכה, והיא:

מסעדת אורי בורי

לא אכביר במילים, היה טעים בצורה קיצונית. הדגים היו טריים, התיבול מקורי ופרשי, המנות בגודל מושלם לחלוקה כך שתוכלו להנות ממגוון רחב של טעמים, האווירה נעימה ולא מתנשאת, ולא פחות חשוב – התאורה במסעדה הייתה בול לצילום המנות 😉 בטוח מישהו חשב על זה!

הסיקור המלא של כל המנות שטעמנו מחכה לכם בכתבה שכאן

חוזרים הביתה: עצירה במעדניית טוטסי

השלג שירד בסוף השבוע אמר רק דבר אחד: פקקים בדרך לצפון, לא משנה דרך איפה ניסע. החלטנו לתפוס כיוון הביתה מבלי לטייל עוד באזור, אבל היה מקום אחד שהייתי חייבת לעצור בו, וזו מעדניית טוטסי שנמצאת ביודפת. הגענו אליה בשבת בבוקר בשעה 11, שעה בה המקום התחיל להתמלא במשפחות עם ילדים שהגיעו ליער הקופים שנמצא בצמוד למתחם.

המעדנייה הנפלאה מגישה כריכים מפנקים באופן שלא פגשתי קודם, שהיו הפתרון המושלם לארוחה מהירה שתסגור לנו את הפינה עד שנגיע הביתה. לקחנו כריך כתף בקר וגבינת גאודה עיזים, וכריך אווז וגבינת אולד אמסטרדם. קיימות גם אופציות טבעוניות, צמחוניות, וכאלה שלא מערבבות בין בשר לחלב. הכריכים גדולים ומפנקים, והאהבה של בעלת המקום מורגשת בכל ביס. זה פשוט מרגיש כמו כריך שמישהו שממש ממש אוהב אותך הכין עבורך. נהננו משמש חמימה במרפסת הצמודה למעדנייה, כוס קפה וזיתים שליווי את הכריכים, וחזרנו הביתה.

מיקום המעדנייה