המדריך לטיול בפיליפינים, חלק א'

מדובר באחד מהמקומות הקסומים והבתוליים בעולם, בו תוכלו למצוא חופים עם חול לבן, עצי קוקוס בכל פינה, צלילות עם מראות מהפנטים ומקומיים מקסימים במיוחד. שלושה שבועות בפיליפינים- זו רק טעימה מהמדינה המדהימה הזו.

אל הפיליפינים הגעתי בטיול אחרי צבא שלי. היעד הראשון והברור היה תאילנד, ובעוד אני וחברתי יושבות ומחפשות מידע באינטרנט תהינו למה שלא נצרף יעד נוסף לטיול. אנחנו לא ממש מפונקות, אבל גם טרקים כבדים לא דיברו אלינו, ולבסוף הוחלט שהפיליפינים יהיה היעד השני בטיול שלנו.

בהתחלה תכננו טיול של שלושה שבועות, אותו הארכנו לחמישה, וזו בהחלט הייתה החלטה מצויינת. רכזתי עבורכם את כל מה שצריך לדעת על הפיליפינים, המסלול שלי, וכמובן פירוט על האיים הכי שווים 🙂

קצת על הפיליפינים

הפיליפינים דוברי אנגלית ברמת שפת אם, מפני שבדומה להודו- קיימים המון ניבים לשפה הפיליפינית, ולכן כולם לומדים אנגלית מגיל צעיר. הפיליפינים אנשים מקסימים ואדיבים, תמיד ישמחו לעזור, ואוהבי ישראל מובהקים. לא נתקלנו בתחושה ש"גוזרים עלינו קופה", ותמיד המחירים היו הוגנים ושווים כאשר השוונו בין מספר מקומות (אם בלינה, אוכל, או אטרקציות למיניהן).

הרבה מהשמות של האנשים/ מקומות לקוחים ממילים ספרדיות, ולכן לא מפתיע שתתקלו במילים כמו פורטו פרינססה, אל נידו, או מספרים בספרדית (אונו, דוס, טרס). הסיבה לכך היא שהספרדים כבשו את הפיליפינים לפני כ3,000 שנים, והטמיעו את התרבות והשפה שלהם. האוכל והחקלאות לא ממש תפסו, אבל שאריות מהשפה נשארו.

בהגעה לאיים מומלץ להשכיר קטנועים לבעלי הרשיון (או לחסרי הפחד שביננו), ופשוט לחרוש כל אי מקצה לקצה. אם אתם לא בעניין של צלילות כדאי לכם לרכוש שנורקלים בתחילת הטיול, יש המון לראות מתחת לפני הים גם במים יחסית רדודים.

התניידות

האיים הפיליפינים מורכבים מכ 7,107 איים, חלקם מיושבים וחלקם לא. לחלק הדרומי של המדינה רצוי לא להגיע, בשל אוכלוסייה מוסלמית עם נטייה לקיצוניות. בגלל שמדובר בטיול שכולו מעבר בין איים, ההמלצה שלי היא לתכנן את המסלול מראש ולהתנייד באמצעות טיסות.

כבר דיברתי על כך שככל שסוגרים את הטיסה מראש כך היא יותר זולה, וזה רלוונטי במיוחד לחברת התעופה המצויינת סבו פסיפיק. מדובר בחברת לואו קוסט פיליפינית, איתה סגרנו את כל הטיסות אל, מ, ובתוך המדינה המופלאה. רק שימו לב שאתם מוסיפים כבודת בטן בעת התשלום. בין איים מסויימים קיימות מעבורות אשר מוזילות את העלויות, אך מאריכות את הזמנים.

אנחנו מצאנו לנכון לסגור רק טיסות- פשוט כי ההפרש בין עלות הטיסה למעבורת לא היה משמעותי במיוחד, אבל הזמנים כן (יוצאת דופן מעבורת בין סבו לבוהול שערכה כשעה והייתה זולה יותר מהטיסה). הטיסה הארוכה ביותר ערכה כשעה וחצי, וכשמדובר בהשוואה למעבורת של 5-6 שעות (ויותר) ההחלטה הייתה פשוטה. את הטיסות סגרנו שבוע מראש, כך יכולנו להיות גמישות אבל גם לא לפספס טיסות מסויימות/ לשלם הון.

בתוך האיים קיימות מספר דרכי התניידות: אוטובוסים ציבוריים, מוניות, וגולת הכותרת: הטרייסיקלים. זה קצת מצחיק, לכל אי יש טרייסיקל אופייני לו- אם בצורה או בצבע. מדובר באופנוע עם סירה מקורה שיכול להכיל 2-3 אנשים, הנסיעה בו חווייתית, מהירה, קלה וזולה.

לינה

אפשרויות הלינה בפיליפינים מגוונות ותוכלו למצוא מלונות פאר, בונגלוס מדליקים, ודירות/ וילות המיועדות לאירוח. המחירים נמוכים כיאה למזרח, ושוב- העדיפות היא לסגור מראש. במידה ואתם תרמילאים ההמלצה שלי היא לסגור לילה ראשון בכל אי חדש מראש, כאשר קיימת אפשרות לביטול ללא עלות של 48 שעות מראש, במידה ותחליטו להתעכב באחד מהאיים יותר מהמתוכנן.

התנהלות

הפיליפינים יודעים אנגלית מצויין והיא השפה המדוברת ביותר. הם מסבירי פנים ואנשים מקסימים, תמיד ינסו לעזור. מקבלים ויזת תייר בעת הנחיתה אז אין צורך לדאוג לכך מראש. ישראלים מקבלים ויזה לחודשיים (בעוד ששאר העולם מקבל לחודש אחד בלבד. איזה כיף!). אחד הדברים הפחות נחמדים היא העובדה שבכל מקום ידרשו מכם מיסים. מס צלילה, מס כניסה לשמורת טבע, מס מעבר בין איים. שימו לב שבמידה ומביאים לכם ספח עליכם לשמור אותו עד ליציאה מהאי. עוד על כך בהמשך.

ימים 1-3: בנגקוק-מנילה-בנאווי-בטאד-מנילה

למנילה, עיר הבירה הגענו בטיסה עם סבו פסיפיק מבנגקוק, והיא עורכת כ3.5 שעות. נחתנו בשעת בוקר מוקדמת ומיד נסענו לתחנת האוטובוס בה רוכשים כרטיסים לצפון:

צפון הפיליפינים ידוע ברכס ההרים המשגע שחוצה אותו, וכמובן בטרסות האורז המופלאות. כדי להגיע לשם לקחנו אוטובוס לילה ממנילה לכפר בנאווי. אורך הנסיעה הוא 10 שעות, ואין באזור שדה תעופה- לכן זו הדרך היחידה להגיע לשם. שימו לב שקיים מושב שנפתח וממוקם באמצע האוטובוס (כן, על המעבר) אז רצוי להזמין כרטיסים בשעה מוקדמת.

נוף ההרים בדרך מבנאווי לבטאד
טרסות אורז בדרך לבטאד

הגענו לבנאווי לפנות בוקר והתארגנו לטיול יום לבטאד. ניתן לעשות טרק של שלושה ימים לכפר ולישון שם, או לעשות טיול של יום אחד. נוסעים בג'יפני (ג'יפ שיושבים על הגג שלו) עד לנקודה שקרובה לכפר ומשם הליכה רגלית. את הלילה בבנאווי העברנו במקום בשם Banaui Wonder Lodge, בו הזמנו חדר פרטי עם מקלחת ושירותים. אל תצפו לזרם חזק במקלחת, ובטח לא לוויי פיי. כרטיס האוטובוס מקנה גם נסיעה חזור למנילה, ואם אתם פוגשים את בילי המדריך, תמסרו לי דש חם ממני.

* הרבה אנשים בוחרים להשאר במנילה ולטייל לפתח הר הגעש/ בעיר עצמה. אנחנו לא הרגשנו צורך מפני שהבנו שהטיול להר הגעש מאוד ממוסחר, ומתאים כמו כפפה לצמד המילים "מלכודת תיירים". לפיליפינים יש כל כך הרבה מה להציע, ובמיוחד אם אתם מוגבלים בזמן- אנחנו לא הרגשנו פספוס שוויתרנו על האטרקציה הזו בטיול.

אפשר חשבון?

כרטיס אוטובוס הלוך חזור – 450 פזו / הפקדת תיקים ומזוודות בבנאווי – 50 פזו / מס כניסה לטרסות בבטאד – 50 פזו / לינה לאדם בחדר זוגי עם מקלחת שירותים פרטיים – 350 פזו

הכפר בטאד

ימים 4-8: מנילה-בוהול- פאמילקאן

בוהול

ממנילה לקחנו טיסה לאי בוהול, וישנו במלון שקרוב לעיר טגבילרן. האזור התיירותי והנפוץ יותר ללינה נקרא האי פנגלאו- והוא מחובר בגשר לאי המרכזי. ישנו במלון מהמם בשם Ocean suits hotel. ביום למחרת השכרנו אופנוע מהמלון, נסענו לחוות קופי הטריישר (קופיפים קטנים שנראים כמו חייזר) ומשם המשכנו לגבעות השוקולד. מדובר בתופעת טבע ייחודית ומוזרה, בה עשרות גבהות עגולות התרוממו מן האדמה. ממליצה להצטייד באוכל מראש כי חוץ מקיוסק קטן אין איפה לאכול. בחזור עשינו סיבוב לאי פנגלאו ולאלונה ביץ'- רצועת החוף המרכזית. החוף חביב אבל לא מרגש במיוחד. המקום עמוס במועדוני צלילה שכן האטרקציה המרכזית נמצאת מתחת לפני הים.

גבעות השוקולד
בחצי מהחוף ירד גשם, בחצי השני שמש. כזה עוד לא ראיתי.(אלונה ביץ')

שורה תחתונה

אין יותר מידי מה לעשות בבוהול, אם אתם קצרים בזמן אתם יכולים לוותר על כל האזור. אם אתם עם רישיון צלילה- הבנתי שהצלילות שם מדהימות ורואים המון דגה וגם צבי ים. גבעות השוקולד זה בהחלט מוקד תיירותי ויפייפה, אבל אפשר לוותר/ לעשות טיול יום ולהמשיך ליעד הבא. 

פאמילקאן

ביום השלישי שמענו על אי קרוב בשם פאמילאקאן- והחלטנו להעביר שם שני לילות. ארזנו תיק קטן וביקשנו מהמלון להשאיר את המזוודות אצלהם והתחייבנו לחזור ללילה נוסף אחרי שנחזור מהאי.

נסענו מהמלון בטרייסיקל לנמל בעיר באקאליון במטרה לתפוס סירה לפאמילאקאן. הגענו והנמל היה די ריק, בפוקס מצאנו מקומי ששט לשם והסכים לקחת אותנו. ימי רביעי נחשבים "מרקט דיי" אצלהם, הרבה מקומיים שטים מהאי לבוהול- אבל רובם דרך אלונה ביץ', ואז אפשר לתפוס איתם טרמפ.

ירדנו בחוף בתולי ויפייפה והתחלנו לחפש בונגלו לישון בו. אל תצפו לאסלה ובטח שלא למים עם זרם- דלי ומיכל נטילת ידיים זה הדיבור. כל בונגלו בו תתאכסנו יכלול שלוש ארוחות ביום, פשוט כי אין מקומות לאכול על האי- האי בודד במלוא מובן המילה. יש מכולת קטנטונת ליד הכנסייה אבל המלצה שלי- תדאגו להביא איתכם אלמנטים הכרחיים כגון תרופות וכו'.

המשכנו על החוף עד שראינו את השלט של Liwayway , שנראה כמו מלון חמישה כוכבים בהשוואה לשאר הבונגלוז. אסלה, מקלחת בנויה, וייפיי, ואפילו מאוורר בחדר. החשמל פועל בין 16:00-00:00 בכל האי, אבל זה לא כל כך משנה כי כל היום היינו בחוף. המקום שייך לבחור גרמני ואשתו הפיליפינית, מקסימים ואוהבי ישראל. המטבח פתוח ואנשי המקום קשובים לכל בקשה או שיחה.

liwayay

יומיים שלמים של לא לעשות כלום- פשוט חלום. ביום השני עשינו את סיור הדולפינים המפורסם עם הסירה של בעלי הבונגלוז, סיור שיוצא גם מאלונה ביץ'- אבל במחירים מופקעים. אחרי 10 דקות של שייט הופיעה מולנו להקת דולפינים ענקית שקיפצה מסביב לסירה.

מתוך כל הלהקה הצלחתי לתפוס רק שניים

אחרי יומיים קסומים על האי הבודד חזרנו לבוהול עם הסירה של המקום וישנו לילה נוסף בocean suits. למחרת בבוקר המשכנו לאי סבו במעבורת (במקרה הזה לא היה טעם לקחת טיסה כי המעבורת לוקחת שעה וחצי).

אפשר חשבון?

סירה הלוך לפאמילקאן – 450 פזו / לינה לאדם בחדר זוגי – 3000 פזו / סיור דולפינים – 500 פזו / סירה חזרה לטגבילרן – 500 פזו

ימים 9-14: סבו- קורס צלילה

כשהגענו לסבו עשינו קורס צלילה אצל מדריך ישראלי בשם סער קארה, ירושלמי שחי בפיליפינים עם משפחתו ונהנה מכל דקה עם הישראלים שבאים לצלול. הקורס כולל גם לינה בבתו של סער וכמובן המון עזרה בתכנון המסלול המשך למי שלא מוגבל בזמן 😊 אם אתם לא מתכננים על קורס צלילה אתם מוזמנים לדלג קדימה.

סבו הוא האי השני בגודלו, ומדובר בעיר מתקדמת ומודרנית ממש כמו מנילה. הקניון הגדול הממוקם במרכז העיר בהחלט היה מחזה שלא ראינו הרבה, וכולל בתוכו את כל המותגים האהובים- החל מזארה, מנגו, רשתות מקומיות נוספות ושמות גדולים יותר. מסבו ניתן להגיע למפלי הקוואסאן ולאי אפו (עליהם אפרט בהמשך). מפני שסבו היא העיר השנייה בגודלה אחרי מנילה, היא מהווה נקודת יציאה/מעבר נוחה בין האיים, ולא מוגבלת באמצעי תחבורה ומקומות לינה.

אפשר חשבון?

מעבורת לסבו – 400 פזו / מיסי נמל – 15 פזו / מס כבודה – 100 פזו

יש עוד!

בחלק השני בסדרת הכתבות על הפיליפינים תוכלו למצוא מידע על האיים קאמיגן, פלאוואן, ובורקאי, מקומות נוספים שלא הגעתי אליהם (אבל נכנסו לרשימה לפעם הבאה) ואת המסלול המלא שלי+ טיפים כלליים. יהיה שווה במיוחד 😉

נהנית? זה הזמן לשתף עם חבריך

אהבת את הפוסט?
הנה עוד כמה מומלצים

עשו זאת בעצמכם: איך להכין סנדלי טבע עטופות בנדנה

נעליים מכוערות שהופכות אופנתיות במיוחד הן כבר דבר שבשגרה, ובניגוד לוריאציות הקרוקס למיניהן (לא תודה בלנסיאגה) היו הן דווקא סנדלי הטבע משולבות בבנדנות שגרמו לי לרייר. מחיר מופקע וקצת יצירתיות הולידו את הDIY המתבקש, שהסתבר כאחד קל במיוחד.

להמשך הפוסט>>
סגירת תפריט