מדריד באוקטובר – מדריך לשבוע

מזג אוויר נעים במיוחד, מקומיים חביבים, אוכל שרק עושה חשק לעוד ואינסוף של תרבות ומוזאונים. הייתי בטוחה שמדריד הולכת להיות ממש משעממת, אבל ממש טעיתי. המלצות לטיול של שבוע במהלך חודש אוקטובר

אהיה כנה ואגיד שתמיד הייתי בטוחה שברצלונה תהיה היעד הראשון בו אבקר בספרד. תמיד התחברתי לאווירה, האוכל והחמימות של המקומיים (גם מבלי לבקר שם), ורצה הגורל- מדריד הייתה הספרדייה הראשונה שלי. טסנו בחודש אוקטובר לשבעה לילות, בתקופה בה מזג האוויר מושלם באירופה- יום אחד עם טפטוף קל ושאר הימים שמשיים ונעימים, עם בריזה קרירה שמבשרת על בואו של החורף.

רוצים לגלות מה הם אתרי החובה מבחינתי? התארחתי בתכנית 'טרמינל' (ערוץ 13) כדי לגלות לכם על איזה מקומות לא הייתי מוותרת, גם אם אתם מגיעים לשבוע וגם אם לארבעה ימים. לצפייה בפרק הקליקו כאן (מוזמנים לדלג ל 07:04 לקטע על מדריד)

איך מגיעים

את הטיסות סגרנו כחודש לפני מועד ההמראה, עם אלעל. גם לחברת הלואו קוסט Air Europa יש טיסות ישירות מהארץ, אבל תוספת של מזוודה (שהסתבכנו איתה לוגיסטית באתר שלהם) הייתה שוברת השיוויון לטובת אלעל- כיוון שהמחיר יצא כמעט זהה בסופו של דבר. מדריד ממוקמת ממש במרכז של ספרד, ומהווה נקודת יציאה נוחה לערים עתיקות וכפרים הסובבים אותה.

איך מתניידים

אל ומשדה התעופה הרשו לי להמליץ לכם על נהג שיחכה לכם שם וידאג לאסוף אתכם, במחיר מצחיק. קרלוס מקסים, ביקר כמה פעמים בישראל, והחלק הכי מפתיע- המחיר יותר זול מאשר לנסוע לעיר בתחבורה ציבורית. מונית תעלה 30 יורו לכיוון, אנחנו סגרנו עם קרלוס על 20 יורו לכיוון (והשארנו לו 10 יורו טיפ). ניתן ליצור איתו קשר באנגלית בוואטסאפ, במספר הזה:

34-696-85-80-39+ Carlos

בתוך העיר יש רשת מצויינת של רכבות ואוטובוסים, אנחנו קנינו כרטיסייה של 10 נסיעות (כי אנחנו מאוד אוהבות ללכת ברגל), וביום האחרון השלמנו נסיעה נוספת באוטובוס בכרטיס נייר רגיל- פשוט כי לא הייתה אופציה של כרטיס חופשי שבועי (או שהוא היה מאוד יקר ללא כל סיבה).

איפה ישנים

מפני שהטיסה שלנו נחתה מוקדם מאוד בבוקר, והמריאה בחזור בשעת ערב, העדפנו לקחת מקום לינה ולא להשכיר דירה בair bnb, מפני שלא הצלחנו למצוא אחת עם אפשרות של שמירת חפצים. מקום הלינה שנבחר הוא bastardo hostel , והמילה הוסטל די מעליבה. מדובר בקומפלקס חדש לחלוטין, מעוצב באווירה צעירה ומגניבה. החדרים לא ענקיים, אבל מצד שני- כל היום בילינו בחוץ. בקומת הקרקע יש מסעדה שמתמלאת בחבר'ה צעירים שיושבים על בירה, ובקומה האחרונה גג עם שולחנות, כסאות, ובר פתוח. המיקום שלו מצוין והיווה נקודת מוצא מדהימה לכיוון הגראן ויה, שכונת סלמנקה המגניבה, ותחנות מטרו במרחק הליכה.

מה עושים

מדריד היא גן עדן לחובבי קולינריה ואוהבי אמנות, ואם בהתחלה חשבנו ששבוע זה קצת יותר מידי ושכנראה ניקח את אחד מטיולי היום לעיירות הסובבות (כמו טולדו), טעינו בענק- כל כך נהנינו ממנה שהחלטנו לחרוש אותה מקצה אל קצה.

המוזאונים

Museo Nacional del Prado– מקום משכנם של טיציאן, ולסקז, אל גרקו, רובנס, ועוד רבים וטובים. במוזאון מספר יצירות מפורסמות במיוחד, (לאס מנינאס של ולסקז, וגן התענוגות הארציים של הירונימוס בוש) והוא אחד מהפנינות של מדריד. הוא משתרע על שלוש קומות עצומות שמחולקות להמון חדרים ונושאים, ואם אתם מאוהבי האמנות הקלאסית- זה המקום עבורכם.

Reina Sofia – המוזאון השלישי בגודלו במדריד, שנפתח לראשונה על ידי המלכה הספרדית סופיה, בשנת 1986. עבודות האמנות המוצגות בו מוקדשות לאמנות הספרדית, וכוללות בין היתר את סלבדור דאלי, חואן מירו, ופאבלו פיקאסו. גולת הכותרת של המוזאון ומוקד המשיכה העיקרי שלו היא היצירה המפורסמת "גרניקה" של פיקאסו. המוזאון בנוי כמבנה מלבני עם חצר פנימית, וההתמצאות בו מעט מסובכת. אנחנו נכנסנו מהכניסה האחורית (במקרה) ולא היינו צריכות לעמוד בתור- דבר שהסתבר לנו כשצפינו מתוך המוזאון על הכניסה הראשית שלו. איך תדעו שנכנסתם מאיפה שאנחנו נכנסנו? חפשו מסעדה בשם nubel, עוד עליה בהמשך. (דרך אגב, התור, היה בעקבות יום חג (=חופש) בספרד, שגם העניק כניסה חינם למוזאונים).

Thyssen Museum– לטיסאן כמעט לא הגענו, ואיכשהו יצא שביקרנו בו ביום הטיסה חזרה לארץ (שהייתה בערב). רצינו לחזור לפאלאסיו קריסטל בפארק רטריו, אבל הוא היה סגור כי החליפו את התערוכה המתחלפת. תהינו לאן ללכת והחלטנו על ביקור בזק בעוד מוזאון (ככה זה כשסטודנטים בשנקר). הביקור התברר כהצלחה מסחררת, וכלל המון יצירות של מונה, דגה, אנדי וורהול, אמנות הצפון ועוד. מוזאון יפייפה, עוצרות מצויינת, והחלוקת חלל מאוד נוחה- ככה שלא מפספסים שום יצירה. אה, וחנות המזכרות שלו הייתה המוצלחת ביותר מכולם.

מוזיאון הטיסאן. שמרנו את הטוב ביותר לסוף.

Caixa Forum– מדובר במוזאון יחסית קטן, מחולק לשלוש קומות, אליו מגיעות תערוכות נודדות בכל התחומים. כשאנחנו ביקרנו בו הייתה תערוכה של דיסני, עם איורים מקוריים, רקע על תהליך העבודה, והרבה דמויות אהובות במיוחד. שווה לבדוק באתר שלהם אילו תערוכות פתוחות לקהל, ובלי קשר- להצטלם עם קיר צמחייה עצום מימדים שממוקם בצמוד למוזאון.

View this post on Instagram

Giant green walls make me happy 🤗

A post shared by Nitzan • The Yellow Edit (@nitzangeffen) on

Tabacalera Madrid– מפעל טבק ישן שהוסב לחלל אמנות אלטרנטיבי ואדג'י במיוחד. את החומה המקיפה אותו מעטרים גרפטיים צבעוניים, ובפנים יצירות אמנות אינטרקטיביות ובועטות שלא מתנצלות. שווה במיוחד.

גלריות– במדריד  ה מ ו ן  גלריות לאמנות, שיטוט קצר באינסטגרם יוביל אתכם לכמה מגניבות במיוחד. אנחנו הגענו לגלריה בשם Mirat Gallery, בה הייתה אינסטיליישן של האמנית המוכרת מירנדה מקרוף, שמדברת בעבודותיה הצבעוניות על המיניות באופן כללי, והמיניות הנשית בפרט. בסביבתה יש גלריות נוספות שפתוחות לקהל הרחב, אם יש לכם זמן תעשו סיבוב באזור.

View this post on Instagram

Food? Where?

A post shared by Nitzan • The Yellow Edit (@nitzangeffen) on

השווקים

במדריד כמו בספרד- האוכל הוא מרכיב חשוב בתרבות, ותוכלו למצוא המון שווקי אוכל במגוון גדלים. אני הייתי בשניים מהם, הראשון הוא המתוייר ביותר, אבל גם אם יש ליד המלון/דירה שלכם שוק אוכל- תבדקו אותו! הסחורה מצויינת בכל מקום, מדובר בבילוי שמועדף על הספרדים (לפחות במדריד) וההנאה מובטחת.

Mercado san Miguel– שוק אוכל יחסית תיירותי, עברנו לידו פעמיים ובשני המקרים הוא היה עמוס מאוד. בכל זאת נכנסנו ונהננו מטפאסים כיפיים במיוחד: נקניקים וגבינות, מאפים, שוקולדים, אוכל מקומי (אתם חייבים לנסות פאייה!) ויינות. אם אתם בסביבה תעשו בו עצירה, אבל אם לא הייתי ממליצה ללכת דווקא ל:

הכל מהכל. שוק סאן מיגל

Mercado San Anton– היה ממוקם במרחק הליכה ממקום הלינה שלנו, ובסוף הטיול חזרנו אליו בכדי לקנות דברים טעימים שיחזרו איתנו לארץ. הוא יותר גדול ומרווח מסאן מיגל, בעל שתי קומות, מקומות ישיבה, וטעים לא פחות. הוא נחשב לפחות תיירותי ויותר מקומי, ובקומה האחרונה יש מרפסת ענקית לדרינק של סוף היום.

השופינג

Via Del Corso– מדובר ברחוב הקניות הראשי של מדריד, האוקספורד הספרדי אם תרצו, בגרסה פחות מוצלחת. ברחוב כל הרשתות המוכרות ואהובות: זארה, M&H, מנגו, והסניף הגדול ביותר של פריימארק- המשתרע על 7 קומות עצומות. דווקא הרחוב שהוביל לויה דל קורסו ממקום הלינה שלנו היה מוצלח יותר לטעמי, מעין מדרחוב עם רשתות נוספות מוכרות כמו מאק, פימקי, מוג'י, ליווייס, לוש, ספרה, פוט לוקר, וקלווין קליין, רשתות ספרדיות פחות מוכרות וחנויות פרטיות מוצלחות. שם הרחוב הוא Calle de Fuencarral.

רחוב Calle de Hermosilla– נמצא צפונית לפארק אל רטירו, וגם שם תוכלו למצוא רשתות אהובות במיוחד: &other stories, אויישו, קוס, זארה הום וחנויות נוספות.

El Rastro– שוק עתיקות ויד שנייה, לא רחוק משכונת Embajadores האפנתית. השוק פועל רק בימי ראשון ויכול להיות מעט צפוף, אבל למי שאוהב שווקים מהסוג הזה- לא הייתי מוותרת עליו.

האתרים התיירותיים

El Retiro Park – ריאה ירוקה בלב העיר, בו ממוקם Palacio de Cristal , מבנה זכוכית מרשים ויפייפה, בו מתקיימות תערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים. קצת לקשה לצלם בו, ויש כאלה שמשקיעים במיוחד ועומדים להיות הראשונים בשעת הפתיחה שלו, שהיא מאוד מאוד מוקדמת. הפארק עצמו יפייפייה ונעים מאוד להסתובב בו, ובימי ראשון יש מול הארמון שעל שפת האגם דוכנים קטנים של אוכל.

 

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

ריקוד הגשם

A post shared by Nitzan • The Yellow Edit (@nitzangeffen) on

Real Jardin Botanico– הגנים הבוטניים ממוקמים בחלק הדרומי של פארק אל רטריו, ופתוחים לקהל הרחב. אנחנו היינו באזור ביום ראשון ולצערי היה סגור, אבל הבנתי שיפה שם במיוחד.

Plaza Mayor– הכיכר המרכזית של העיר, מסביבה רשתות מוכרות יותר ופחות, אזור מאוד צפוף ועמוס, ונחשב לנקודה תיירותית. בגדול אנחנו לא התרשמנו במיוחד, ורצינו להנות ממדריד האותנטית יותר אז פשוט חלפנו על פניה.

כיכר מאיור

Royal Palace of Madrid– הארמון של משפחת המלוכה הספרדתית. ממליצה להזמין כרטיסים מראש דרך האתר, מפני שהתורים מאוד ארוכים. נכנסים לאגף שהפך למוזאון, החדרים מעוצבים לעילא ומהחצר ניתן לצפות על מדריד פרושה כשטיח- בשל המיקום האסטרטגי והגבוה של הארמון.

Malasania– שכונה צעירה וכיפית, סוג של "פלורנטין", אבל אירופאית וספרדית. בשכונה המון מקומות לאכול, חנויות קונספט קטנות ומעוצבות, והיא לא רחוקה מההוסטל עליו המלצתי. כשיורדים ברחוב הראשי מגיעים לשוק סאן אנטון, ובלילה האווירה נעימה ובטוחה.

Embajadores– שכונה מעט מרוחקת מהמרכז, מזכירה קצת את שורדיץ' בלונדון. היא מפורסמת בעיקר בזכות ציורי הגרפיטי המעטרים אותה, ומאוד קרובה לשוק אל רסטרו.

View this post on Instagram

Me as a snowmen ☃

A post shared by Nitzan • The Yellow Edit (@nitzangeffen) on

איפה אוכלים

אחד ממובילי הטיול שלי בכל פעם מחדש, הוא תחום הקולינריה. ובתור פודית רצינית, כרגיל- כל הפרטים על המקומות הכי טעימים שהגעתי אליהם בטיול נמצאים בפוסט נפרד ומפורט- כדי שאוכל לחפור עליהם כמו שצריך 😉 קליק לכתבה על המקומות הטעימים ביותר במדריד

אכלתם? ביליתם? צילמתם?

הגעתם לאחת מההמלצות שלי? תייגו אותי באינסטגרם nitzangeffen@  או בעמוד של הבלוג בפייסבוק ( The Yellow Edit) עם החוויות שלכם מהמקום 🙂

נהנית? זה הזמן לשתף עם חבריך

אהבת את הפוסט?
הנה עוד כמה מומלצים

הסיילים של נובמבר ומה הכי שווה לקנות

הסיילים של נובמבר: איך לקנות בצורה אחראית יותר, ומה הפריטים שיצטרפו למלתחה שלי

חודש נובמבר כבר כאן ואיתו מפציעים שלל ימי סיילים שלרובנו ירוקנו את חשבון הבנק. עשיתי חשבון נפש עם עצמי, נזכרתי בכל הטעויות האפשרויות שעשיתי בשנים קודמות, וסיכמתי הכל לפוסט אחד: מתי כל סייל, מה שווה לרכוש איפה, ואיך בכל זאת להיות צרכניות עם אחריות?

להמשך הפוסט>>

המאכלים שאתם חייבים לנסות בטאיוואן

כשחושבים על אוכל טאיוואני כנראה לא יודעים במה מדובר, אבל היסטוריה עשירה ועירוב של התרבות הסינית עם היפנים יצרו שילובים מפתיעים במיוחד שמאוד ערבים לחך המערבי. זללתי ובדקתי כמה שיותר מאכלים מקומיים, וזו הרשימה שמבחינתי היא מאסט

להמשך הפוסט>>
סגירת תפריט