אני יושבת לכתוב את החלק הזה בבלוג כבר בפעם החמישית בערך. הקושי שבלספר על עצמך  ולנסות לתאר את עצמך בכמה שורות בודדות הוא עצום! הבלוג הזה מתבשל אצלי בראש כבר קרוב לשלוש שנים, וסוף סוף החלטתי ללכת על זה, ובגדול.

אני אני ניצן גפן, ומאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתה לי משיכה אדירה לכל מה שקשור באסתטיקה. כשהייתי קטנה והיו שואלים אותי "מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?" התשובות התחלפו בין מעצבת אופנה, מעצבת פנים, ואמנית (ומידי פעם וטרינרית, אבל זה כבר לגלגול אחר). בסופו של דבר לא התרחקתי מידי מהציפיות של עצמי, והתחלתי ללמוד בשנקר תואר ראשון בתקשורת חזותית.

האהבה לטיולים בעולם התעוררה איפשהו בין גיל 16 לתקופה של לפני הצבא, אחרי שלושה חודשים בארצות הברית כשליחה מטעם הסוכנות היהודית ותנועת הצופים, שם הבנתי כמה אני אוהבת לטייל ולחקור מקומות חדשים. לאחר הצבא טיול של חודשיים בתאילנד ובפיליפינים היה כל מה שאני צריכה כדי להבין שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ, וכמו ההורים שלי- טיולים בעולם הפכו לחלק גדול מחיי. שלושה חודשים אחרי הטיול הגדול-קטן שלי, כבר מצאתי את עצמי על מטוס בדרך לעבודה ביוון מטעם אל על, מדינה ששמור לה מקום מיוחד אצלי בלב.

עם התואר האינטנסיבי כמות הטיולים כמובן הצטמצמה משמעותית, אבל לחלוטין הפכה איכותית יותר. כל יעד נחקר היטב טרם הנסיעה, במטרה להפיק את המרב, והפן העיצובי התחיל להיות משמעותי יותר במהלך נסיעותיי ובחיי היומיום.

הבלוג הוא מעין תמהיל בין עיצוב, אופנה, טיולים, וקצת ביוטי (תחום שנחשפתי אליו ממש לאחרונה), ובגדול ניסיון ליצוק את כל מה שמתחולל אצלי בראש- העריכה שלי, לתוך דפים דיגיטליים.

מקווה שתהנו מהמסע הזה כמוני 😊

ניצן

כבר ביקרתם בעמוד האינסטגרם שלי?
  • כשהבנתי שהנסיבות השתנו, ושאצטרך לבטל את הכרטיס לטיוואן או לטוס לבד, רוב הסביבה הקרובה שלי תמכה בהחלטה של להשאר בארץ. לא מדובר בחוסר פרגון, אלא מחשבות רציונאליות על העתיד הלא רחוק (ולחסוך קצת כסף), וחשש שמא ארגיש בודדה ולא אצליח להנות מהנסיעה. בכל פעם שמישהו אמר לי שלדעתו זה לא יהיה רעיון טוב לטוס, בסוף שרשרת ארוכה של טיעונים הכרזתי: "אני חושבת שאני אטוס בכל זאת". תחושת הבטן שלי אמרה לי שאני אלמד ואהנה מכל רגע, ושזו הזדמנות אדירה בשבילי לחוויה חדשה. כמובן שהאינטואציה שלי צדקה- מפני שהדברים הנכונים עבורי לא נכונים עבור אדם אחר. טיולים ממלאים אותי, מרגשים אותי, מעוררים אותי, בין אם לבד או בין אם בחברה- הרצון להכיר מקומות חדשים התעלה מהפחד להיות בודדה. 
ומה הלקח מכל הסיפור הזה? לפעמים אנחנו לא רוצים להיות אלה שיקבלו החלטות עבור עצמנו. אנחנו פונים לקרובים אלינו, שמן הסתם ירצו את הטוב ביותר עבורנו, ושוכחים על הדרך שהתשובה כבר נמצאת אצלנו בראש. מסקנה? אני צריכה להקשיב לעצמי יותר. אני יודעת מה אני עושה.
  • רכבל המקונג הוא אחת מהאטרקציות הכי פופולריות בטאייפי, וכיאה לכך התורים בו ארוכים במיוחד. יום קצת מעונן הפעיל את קסמיו- ועלינו על הרכבל תוך דקות אחדות👊 השוס? לכמה מהקרונות (קרונות?!) יש רצפת זכוכית שקופה, בשביל שלא תוכלו לפספס את הג'ונגל המטורף שתרחפו מעליו. אני עדיין לא בטוחה אם זה יותר מפחיד או מגניב בעיניי, מה שבטוח לא התנגדתי לחזור לקרקע מוצקה בסוף המאורע😂 הייתם עולים עליו? או שיש עוד אנשים בקהל עם פחד גבהים מזדמן? (בחיי שעם טיסות אני סבבה!😉)
-
איך מגיעים: עולים על הקו החום של הMRT ויורדים בתחנה האחרונה- Makong/Taipei zoo.ברגע שתצאו מהתחנה תראו את השלט המורה שמאלה- במבנה הזכוכית העליה לרכבל :)
  • Taroko national park, Taiwan 💙
  • First solo trip. but the fact is, you are never really alone! i met so many amazing people, had the freedom to decide what to do every day without pending on other people choices. usually when i travel i have a major fomo, but this time everything was easier. i wasn't in a rush to visit places, or seeing sights that didnt matched my mood, weakening hour or weather. i feel like i got a piece of me back, characters that i once owned and forgot I've got them along the way. i studied about Taiwan, about food, about culturs, about people, but mostly I've learnd about myself.

הטיול הראשון שלי לבד בחול. אבל האמת היא, שאף פעם לא הייתי לבד! פגשתי כל כך הרבה אנשים, היה לי את החופש להחליט מה לעשות בכל יום מבלי להיות תלויה באחרים. לא הייתי בלחץ להספיק לראות מקומות שלא תאמו את מצב הרוח שלי, השעה בה התעוררתי או את מזג האוויר. אני מרגישה כאילו קיבלתי חלק ממני בחזרה. תכונות שבעבר היו מאפיינות אותי, וקצת נעלמו עם הזמן. למדתי על טיוואן, על אוכל, על תרבויות, על אנשים, ובעיקר למדתי על עצמי.
  • ההורים שלי, חברות שלי, אמיר- כולם יעידו עליי שאני לא אוהבת להצטלם. מצטלמת כן, נהנת לא. כמובן שיש לי חברה קסומה (היי @rotemadoram ) שמוציאה אותי היידי קלום בכל תמונה, אבל מעבר למבוכה האדירה שמתעוררת בשנייה שעדשה ממוקמת מול עיניי, בתור הבעלים הגאה של בלוג לייפסטייל מן המניין אני מרגישה צורך מסויים לעשות זאת בשביל הרשתות החברתיות. על הקונפליקט שלי, למה בני הזוג שלנו שונאים לצלם אותנו, ואיפה עובר הגבול- בפוסט החדש בבלוג (לינק בביו)
*בתמונה: אני, מנסה להנות מזה, ולהיות טבעית, ואפילו מצליחה
  • Sometimes it doesnt take too long until you find truly magical places :)
-
📍The waterfalls located just before the water curtain cave, the baiyang trail, Taroko Park
  • National Palace Museum, Taipei, Taiwan.
-
located approximately an hour and 30 minutes from Ximending.
I really enjoy to visit local museums who present the culture, history and art of my travel destination, and this specific one blew my mind! if you know a bit about Taiwan you will see how some of the pieces I've added to this gallery feel Chinese, some Japanies, and some unclear. i guess you can call a museum "a good one" when you feel like you want to own every single piece😂
-
מוזיאון הארמון, טאיפיי, טיוואן.
-
ממוקם כשעה וחצי נסיעה מאזור שימנדינג, ושווה כל רגע בדרך אליו! אני מאוד נהנת להגיע למוזאונים שמציגים את התרבות, ההיסטוריה והאמנות של המקום בו אני נמצאת, והפעם המוזיאון הנוכחי לגמרי העיף אותי. אם קראתם את הסטוריז שלי על ההיסטוריה של טיוואן כנראה שתבינו למה חלק מהמוצגים שהוספתי לגלריה מרגישים סינים, חלק יפנים, וחלק לא ברורים. מניחה שההגדרה שלי למוזיאון טוב במיוחד היא כאני רוצה לרכוש את כל הפריטים שבתוכו😂 (או בתקציב סטודנט שלי- זיופים🤦🏼)
  • There is something about the ocean that makes you feel humble. with all its greateness, size, and power, he puts you into proportions. It is soothing and inspiring to look at, and somehow it seems everybody can feel a certain connection to it.
-
יש משהו באוקינוס שגורם לך להכנס לפרופורציות. לא סתם הולכים לים כדי לחשוב, לברוח, או להתנער. עם כל העוצמה, האינסופיות והגודל שלו, כמעין סטירה לפנים שלא משאירה לך הרבה ברירות. הוא מרגיע ומעורר השראה, ולא בכדי זה מרגיש כאילו כל אחד יכול למצוא בו מזור כזה או אחר.
  • כשהתאורה מושלמת, האאוטפיט בול, הזוית מחמיאה, צריך רק שלושה קליקים! (משלוש יוצא אחד?😂) ומזל שכך, כי אמיר היה מה זה רעב ולא היה מוכן לצלם אותי עוד🙈
טיפ אריזה לחופשה:
חולצת פסים מכופתרת! (וגם אחת לבנה כמובן)
מתפקדת כאאוטפיט לערב ולמחרת משמשת לים :) והופ חסכתן מקום במזוודה!
#inlovewithgreece
  • to new adventures, new discoveries, about the world, about myself.
-
כבר הייתי לבד בחו"ל בעבר, אבל במסגרת שונה. אני מחשיבה את עצמי אדם שאוהב לתכנן, לדעת, להיות מוכן, וברגע אחד כל תוכניותיי התהפכו. הברירה בין לבטל את הכרטיס או לטוס לבד גרמה לי להרגיש שרק באסה תהיה מכאן או מכאן, עד שהחלטתי להפוך (את עצמי?) ב180 מעלות ופשוט להחליט ללכת על זה. לא אשקר שההחלטה מלווה בהמון חשש, בעיקר מהחשש להיות בודדה, אבל גם בהמון התרגשות. החיים מזמנים לנו הזדמנויות שאי אפשר לדעת לאן יקחו אותנו, פיזית או מחשבתית- זה רק עניין של לזהות אותן :)
סגירת תפריט