אני יושבת לכתוב את החלק הזה בבלוג כבר בפעם החמישית בערך. הקושי שבלספר על עצמך  ולנסות לתאר את עצמך בכמה שורות בודדות הוא עצום! הבלוג הזה מתבשל אצלי בראש כבר קרוב לשלוש שנים, וסוף סוף החלטתי ללכת על זה, ובגדול.

אני אני ניצן גפן, ומאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתה לי משיכה אדירה לכל מה שקשור באסתטיקה. כשהייתי קטנה והיו שואלים אותי "מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?" התשובות התחלפו בין מעצבת אופנה, מעצבת פנים, ואמנית (ומידי פעם וטרינרית, אבל זה כבר לגלגול אחר). בסופו של דבר לא התרחקתי מידי מהציפיות של עצמי, והתחלתי ללמוד בשנקר תואר ראשון בתקשורת חזותית.

האהבה לטיולים בעולם התעוררה איפשהו בין גיל 16 לתקופה של לפני הצבא, אחרי שלושה חודשים בארצות הברית כשליחה מטעם הסוכנות היהודית ותנועת הצופים, שם הבנתי כמה אני אוהבת לטייל ולחקור מקומות חדשים. לאחר הצבא טיול של חודשיים בתאילנד ובפיליפינים היה כל מה שאני צריכה כדי להבין שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ, וכמו ההורים שלי- טיולים בעולם הפכו לחלק גדול מחיי. שלושה חודשים אחרי הטיול הגדול-קטן שלי, כבר מצאתי את עצמי על מטוס בדרך לעבודה ביוון מטעם אל על, מדינה ששמור לה מקום מיוחד אצלי בלב.

עם התואר האינטנסיבי כמות הטיולים כמובן הצטמצמה משמעותית, אבל לחלוטין הפכה איכותית יותר. כל יעד נחקר היטב טרם הנסיעה, במטרה להפיק את המרב, והפן העיצובי התחיל להיות משמעותי יותר במהלך נסיעותיי ובחיי היומיום.

הבלוג הוא מעין תמהיל בין עיצוב, אופנה, טיולים, וקצת ביוטי (תחום שנחשפתי אליו ממש לאחרונה), ובגדול ניסיון ליצוק את כל מה שמתחולל אצלי בראש- העריכה שלי, לתוך דפים דיגיטליים.

מקווה שתהנו מהמסע הזה כמוני 😊

ניצן

כבר ביקרתם בעמוד האינסטגרם שלי?
  • * Giveaway is closed*
שנה חדשה, התחלות חדשות, ו...יעדים חדשים!
בעשור האחרון יצא לי לטייל המון, ואפילו לגור בחו"ל. עם הזמן גיליתי מספר מוצרים שגרמו לכל נסיעה להיות הרבה יותר קלה, במינימום כאב ראש.
-
אספתי עבורכן את ערכת הנסיעות המושלמת שלי, שבקרוב תהיה של אחת מכן:
תיק כלי רחצה ענקי + קייס קשיח לתכשיטים + משקל למזוודה + נרתיק לאוזניות ומטען + כיסוי עיניים + כיסוי דרכון + פדים אקולוגיים להסרת איפור + סט פצירות מיני + בקבוק מיוחד למילוי בושם + מסכות פנים מושלמות כל הדרך מטיוואן
-
כל מה שאת צריכה לעשות הוא:
🎁 לעקוב אחריי
🎁 לתייג שתי חברות בתגובות שחייבות לדעת על הפעילות ולכתוב לי לאן הייתן טסות✈ (שימו לב שהשם של המתייגת הוא זה שנכנס להגרלה)

רוצה להכפיל את הסיכויים לזכות?
שתפי את ההגרלה בסטורי שלך❤ (תזכרי לתייג אותי כדי שאראה! בנות עם פרופיל פרטי, תשלחו לי צילום מסך :) חברה בקלוז פרינדס שלי? יש לך עוד קול אוטומטית😍

מכריזה על הזוכה ב7.1, בהצלחה!
  • Instagram Image
  • 🍲 10 מאכלים שאתם חייבים לנסות בטיוואן🍲
תכתבו לי בתגובות מה הכי הייתם רוצים לנסות!

1. מרק דאמפלינגס במסעדת דין טאי פונג - המסעדה שזכתה בכוכבי משלן ידועה ברמת שירות ואיכות אוכל גבוהה ביותר, וביחס למסעדות אחרות- גם לא מאוד יקרה.
2. שיאו לונג באו שוקולד במסעדת דין טאי פונג- שיאו לונג באו היא דאמפלינג שלרוב ממולאת במילוי כלשהי, ובנוסף על כך יש בה מרק. בדין טאי פונג חשבו על קינוח מקורי במיוחד, והוא דאמפלינג שמגיר שוקולד נוזלי, וזה פשוט חלום!
3. ארוחת "מגש" בבית תה יפני- אתם כבר יודעים שבטיוואן יש קצת יפן וקצת סין, ואסור לכם לדלג על החוויה של בית תה יפני מסורתי! מעבר לתה תוכלו למצוא ארוחות שלמות שמורכבות ממספר מרכיבים, ושוב- במחיר מצחיק. דרך אגב, זה היה השניצל הכי טעים שאכלתי בחיי. באמת.
4. הוט פוט- סיר מרק רותח שבתוכו תוכלו לטבול אינספור של מרכיבים, החל מפירות ים, דגים, בשר, ומגוון עצום של ירקות ונודלס.
5. שניצל הוט סטאר- תזהו את המסעדה בשל צבעה הכחול הבולט, ותוכלו להנות משניצל מתובל רותח וטעים בטירוף.
6. מסעדת סושי עם מסוע- בין 3-4₪ לצלחת עם סושי ברמה עולמית, אין לכם מה לחשוב פעמיים.
7. באן טיוואני- בשונה מהבאן המאודה המוכר, הבאן הטיוואני נאפה בתנור לבנים לוהט במיוחד, ומקבל מעטפת קריספית שעוטפת מילוי רך שנמס בפה.
8. פטריות מלך היער- הדוכן הכי טוב קיים בשוק הלילה של שילין, ולא תוכלו לפספס אותו, מסביבו המון פנסים קטנים עם איורים של פטריות ותור ארוך במיוחד. אל דאגה, הטיוואנים מתקתקים אותו, ובסיופו תוכלו להנות מפטריות צלויות, בשרניות וסופר משביעות, שיגרמו לכל קרניבור לחייך.
9. רול טארו- הרול המדובר ממולא בגלידת פרי הטארו, בשילוב עם שבבי  בוטנים מסוכרים וכוסברה. כן, כוסברה. מסוג הדברים שצריך להביא לארץ! אז מי מרים את הכפפה?
10. פנקייק ממולא שעועית אדומה- תמצאו אותם בכל דוכן, וכמו שהבנתם הטיוואנים אוהבים ממולאים. את הפנקייק ממלאים במעין פודינג קרמי או בממרח שעועית אדומה, וזה אחד ממאכלי הדגל של האומה.
  • נוט טו מי שמעצב את הרכבת הקלה בתל אביב, אפשר שהיא תהיה פוטוגנטית כמו זו שבטיוואן?🙏 דרך אגב, זו אחת מהרכבות הכי פשוטות להבנה שיצא לי להתקל בהן (לעומת היובאן בברלין למשל, שהייתה מחרידה ברמות קשות), עובדה מפתיעה ביחס לעובדה שכולם דוברים מנדרינית. בכללי אני מתה על תחבורה ציבורית בחו"ל ובניגוד לארץ- מנסה להשתמש בה כמה שיותר. אז מה אתם? אנשי הרכבת או אנשי המונית?😉
  • את החפירה המלאה על פארק יהילו קיבלתם בפוסט הקודם שהעלתי ממנו (ואם לא יצא לכם לראות דפדפו שתי תמונות אחורה), ובתוך החפירה גם סיפרתי לכם שהטיוואנים השקיעו ונתנו שמם לכל סלע בפארק😂 חושבים שיודעים מה השם של הסלע מאחוריי? (רמז: תחשבו כמה שיותר יצירתי)
  • שנת 2019 אוטוטו מסתיימת, וזו הזדמנות מעולה להסתכל אחורה בקלישאתיות המתבקשת, ולסכם.
אין ספק שזו הייתה שנה מדהימה. למדתי המון, עשיתי המון טעויות, הפנמתי שאין כמו אינטואיציה והצלחתי לקחת את עצמי ליעדים רחוקים (תרתי משמע).
המון פעמים אנחנו עסוקים במה שלא הספקנו, מה שרצינו ולא עשינו, היעדים אליהם לא הגענו. זו ההזדמנות שלי לתת לכם את הבמה להרים לעצמכם עם כל הקושי שבדבר- מה היו ההצלחות הכי גדולות שלכם השנה?
-
*חברות שרוצות להיות חברות קרובות*
זו ההזדמנות שלכן! והיום בתפריט: ספיישל המלצות מזארה לרגל חג סוף העונה ;)
תייגו חברה שעדיין לא עוקבת אחרי בתגובה לתמונה הזו, ואתן בפנים😘
-
  • Slide for more pics from Yehilu Geopark!🔍
-
הפארק המטורף הזה הוא אחד האתרים הכי מתויירים בטיוואן. בהתחלה לא תכננתי לנסוע אליו בכלל, (בדיוק מהסיבה הזו) אבל לקראת סוף הטיול חיפשנו לעשות משהו קליל ועדיין לצאת מטאיפיי. השתכנעתי, ואחרי נסיעה של שעה וחצי באוטובוס הגענו לעיירת דייגים שכוחת אל, עם מיליוני שלטים שמכווינים לפארק.

הפארק הוא מעין זרועה יבשתית שנמשכת אל הים, עליה אינסוף של סלעים בצורות מיוחדות ויוצאות דופן.  תושבי המקום כבר הספיקו לתת להם שמות (כמו: "ראש המלכה", "יער הפטריות", ו"נעלי הפיה"), ואין ספק שהמקום הזה יצית את הדמיון אצל כל מבוגר או ילד.

הסיבה לצורות השונות ומשונות לא חד משמעית, אבל הדעה הרווחת ביותר היא פעילות געשית תת ימית שנחשפה לאורך השנים בעקבות ירידת מפלס המים.

חייבת להגיד שהגעתי סקפטית, ממש, והתלהבתי כמו ילדה קטנה! פארק מהמם, מתאים למשפחות, וכולו מוקף במסלול דק שמונגש לעגלות ילדים וכסאות גלגלים.

לא פעם אני מוצאת את עצמי ממש צינית כלפי מקום מסויים, בעיקר אלה התיירותיים, בסוף מגיעה אליהם ומתלהבת... ואני בטוחה שאני לא היחידה! מה המקום שהצליח לשנות את דעתכם על מה שחשבתם עליו לפני שביקרתם בו?
  • היסטריית הקניות שמגיעה לשיאה בדמות ה"black Friday" כבר מאחורינו, והשנה, בניגוד לשנה שעברה, אני מרגישה שצלחתי את השבועות האחרונים בגבורה רבה, ושימי הקניות מסתיימים באנחת רווחה עמוקה. זה מאוד קשה לעמוד בפיתויים, ופורקן ריגשי מתורגם באופן אוטומטי להזמנה מאסוס או לביקור בזארה.

השנה החלטתי לרכוש אך ורק פריטים שנחוצים לי (וכמובן שגם על זה אפשר להתווכח), או כאלה שחיכו בסל הקניות שלי המון המון זמן- וימי ההנחות היו הטיימינג הנכון לרכישתם. למרבה ההפתעה, חבילה מאסוס או זארה לא תגיע במקרה שלי. הטרפת הזו, חוסר היכולת בדחיית סיפוקים, השגעון להיות הבעלים של כמה שיותר חפצים רק הולכים ומתעצמים, ובמקביל אליהם קיימת הרגשה של שינוי באוויר; תחושה קולקטיבית של שובע, של מודעות לצרכנות חכמה יותר, והבנה של ההשלכות על כך לסביבה בה אנו חיים.

בתמונה: בעולם מקביל שמקדים את שעון ישראל ב7 שעות,  אנשים הולכים למקדש בדרך לעבודה ומוקירים תודה. איש עם חליפה, סבתא מבוגרת עם נכדיה, ובחורה צעירה עם סקייטבורד ביד.

אז מה דעתכם בנוגע לשגעון הקניות? מוצדק או מוגזם?
  • רואים את המבנה הקטן שמאחורי? מנהיג שנוי במחלוקת (זה או שאוהבים אותו או ששונאים, אין באמצע) ומיליארד סינים לא טועים, וקיבלתם 
אנדרטת זכרון בגובה 70 (!!!) מטרים. כמובן שבכל הדבר הזה התלהבתי בעיקר מהגג שצבוע בכחול (מאוד יוצא דופן בטאיפיי!) ותהיתי מתי יהיה לי בית משלי שאוכל להחליט שהגג שלו יהיה כחול😅
טיפ ממני- תעשו את הסיור ההיסטורי של טאיפיי הישנה לפני שתגיעו לאנדרטה, כדי שתקבלו מושג  מי היה האיש :) +
לכל החברות שרוצות להיות חברות קרובות ולשמוע אותי מקשקשרת על היסטוריה ותרבות (ואסוס וזארה, מלא אסוס וזארה😂), תייגי חברה שעוד לא עוקבת אחריי ולדעתך תהנה מההמלצות שלי עם האימוג'י "💕" ואתן בפנים 😍 ספיישל בלאק פריידי איז קאמינג!
+
  • כשהבנתי שהנסיבות השתנו, ושאצטרך לבטל את הכרטיס לטיוואן או לטוס לבד, רוב הסביבה הקרובה שלי תמכה בהחלטה של להשאר בארץ. לא מדובר בחוסר פרגון, אלא מחשבות רציונאליות על העתיד הלא רחוק (ולחסוך קצת כסף), וחשש שמא ארגיש בודדה ולא אצליח להנות מהנסיעה. בכל פעם שמישהו אמר לי שלדעתו זה לא יהיה רעיון טוב לטוס, בסוף שרשרת ארוכה של טיעונים הכרזתי: "אני חושבת שאני אטוס בכל זאת". תחושת הבטן שלי אמרה לי שאני אלמד ואהנה מכל רגע, ושזו הזדמנות אדירה בשבילי לחוויה חדשה. כמובן שהאינטואציה שלי צדקה- מפני שהדברים הנכונים עבורי לא נכונים עבור אדם אחר. טיולים ממלאים אותי, מרגשים אותי, מעוררים אותי, בין אם לבד או בין אם בחברה- הרצון להכיר מקומות חדשים התעלה מהפחד להיות בודדה. 
ומה הלקח מכל הסיפור הזה? לפעמים אנחנו לא רוצים להיות אלה שיקבלו החלטות עבור עצמנו. אנחנו פונים לקרובים אלינו, שמן הסתם ירצו את הטוב ביותר עבורנו, ושוכחים על הדרך שהתשובה כבר נמצאת אצלנו בראש. מסקנה? אני צריכה להקשיב לעצמי יותר. אני יודעת מה אני עושה.
סגירת תפריט